המגוון מנקודת מבט אבולציונית



2 תגובות:

  1. ב''ה
    אבולוציה מחייבת תורשה, שונות וברירה. חיים מחייבים יכולת שכפול ומטבוליזם. המשמעות של הדבר היא שבתחילת החיים על פני כדור הארץ, אם המשכפל הראשון היה משכפל את עצמו באופן מדויק לחלוטין, ללא שום טעויות, האבולוציה היתה נעצרת במקומה שכן שום שונות לא היתה נוצרת. יחד עם זאת, אם המשכפל הראשון היה משכפל עצמו באופן קלוקל מדי, האבולוציה כפי שאנחנו מכירים אותה גם היתה נעמדת במקומה שהרי שום כיווניות לא היתה מתאפשרת על ידי ברירה. בסופו של דבר, כל היצורים החיים היום בעולם, כולל אנחנו, הם התוצאה של הגבול הדק הזה בין דיוק מושלם לפספוס מוחלט. (פרופ' אורן הרמן - ראש התכנית למדע, טכנולוגיה וחברה בבר-אילן)
    היצירתיות היא פרי השכחה, חוסר הדיוק. השכפול המפוספס במידה מדויקת כך שלא יהיה העתק אך עדיין ישאר נאמן למקור הוא היכולת ליצור, לקדם, להמציא ולחדש. מחשב אינו יצירתי כיוון שהזיכרון שלו מדויק לחלוטין ובזה כוחו, אך גם מכאני חסר השראה וללא עצמיות. המי השילוח כותב שהשכחה היא ברכה כדי לחזור על התורה, כמובן שאין הכוונה לחזרה סזיפית שוב ושוב על אותם דברים שהרי אין בכך טעם. עומק כוונתו היא שד''ת בכל יום מתחדשים כמ''ש ז''ל במקומות רבים על התכונה האיכותית של התורה ובפרט תושבע''פ, בכל יום ב''ק יוצאת מהר חורב (אבות פ"ו מ"ב) וכן כל יום יהיו בעיניך כחדשים וכן יצרו של אדם מתגבר בכל יום והתורה היא תבלין זה כנגד זה כידוע ואם כן גם ההתחדשות בתורה חייבת בכל יום זהו כוונת אמרם אלמלא יצרא דעריות חדוותא דשמעתא נמי לא הוי (זוהר מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלח ע"א). היצירתיות מביעה עצמיות אשר נתן לנו תורת אמת, אלוקית מוחלטת שבכתב, וחיי עולם נטע בתוכנו''.

    האבולוציה היא ההעלאה של הפגמים/חטאים הכל עולה למקום אחד כמ''ש קילוסו עולה מן הרשעים כשם שהוא עולה מן הצדיקים (שמו"ר וארא פ"ז) וגם האבולוציה מתפתחת 'בזכות' הפגמים וחוסר הדיוק בדי.אן.אי והמשיח הוא יחיד שעשה תשובה וכו' שמעלה את כל העולם , החידוש הוא אדיר גם במישור של החטא שלמעשה 'לא ידח ממנו נידח' החטא הוא חלק אינטגרלי מההתקדמות של העולם ושל הוצאת החיים על כל גיוונם לפועל ''אלמלא אבותינו שחטאו אנו כמי שלא באנו לעולם'' (ע"ז ה.) וכן בתורה הריבוי של תושבע''פ הוא תוצר של החטא שהרי ''אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמישה חמשי תורה וספר יהושע בלבד'' (נדרים כב:) וגם על המשיח כקומה שלמה שהולכת ונבנית ולא 'נופלת ' מהשמים, כך היא גאולתן של ישראל קמעא קמעא לא בגלל פחיתות ביכולת או בכוחות המניעים אותה אלא כדי להצמיח אותה מתוך ועם החיים ולא נגד.. משיח כתוצאה של תהליך אדפטיבי... מכאן האופטימיות שאכן העולם יגאל בסופו של תהליך. מה המשמעות של יחיד שעושה תשובה ומוחלין לכל העולם (יומא פו:), התשובות הן בד''כ במישור הסגולי או שהכל קשור להכל ואז המשיח 'מחובר' לכל העולם או שהוא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל שבעצם כולו טוב ורק במקרה חוטא וכו'. ההצעה כאן בעקבות הדברים ובהקשר לפילוסופיית הלשון של ויטגנשטיין, ליוטר ואחרים והנרטיב התופס מקום בשיח העכשווי. המשיח יספר סיפור שיכנס את כל המעשים של כל העולם ו'הכל עולה למקום אחד' משיח ייתן הקשר להכל, וזה פירוש מדהים ל''והמית רשע בהבל פיו'' היינו שעל ידי הדיבור ובעיקר סיפור הדברים מחדש הוא כבר אינו רשע יותר. לכן זוכה לו ולכל העולם כולו הסיפור יאחד את כל הפרטים להופעה א-לוקית א' (הרב קוק, הגל להבדיל) עיקר התיקון הוא קיבוץ גלויות נק' כינוס כל הכוחות כולם. שני סוגי קיבוצים פיזית למקום אחד וסיפור או הקשר אחד במשל כמו אדם המביט אל הכוכבים ומחבר קצתם לקצתם ובונה צורות, חיות ותמונות עם משמעות מסוימת אע''פ שאין דבר מכריח לבנות ציור זה ולא ציור אחר וזהו כנ''ל שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה'' מי ואלה ה''ה א-להים.
    מצבה שהיתה אהובה בימי האבות שנואה היא אצל הבנים כי הם נק' כינוס הכוחות והבנים הם פירוט, וע''ע מי השלוח עה''פ.

    נכתב ע"י ישעי צביאל

    השבמחק
  2. המגוון מנקודת מבט אבולוציונית
    יתכן והשאלה המנחה התבוננות תורנית במשמעות מגוון המינים המושפע מהאבולוציה, היא מאיזה שלב מתחילה האבולוציה ומתי אם בכלל היא עתידה להסתיים. שאלות אלו יתכן ויענו על שאלת המדוע, למה יש צורך בריבוי ומה יתרונות המגוון.
    בהסתכלות פשוטה על תהליך בריאת העולם אנו מוצאים בצורה מפורשת "טעויות" (חטאים חטא-פיספוס החטאת המטרה היא בעצם הפער בין הכונה שאליה התכוון היורה לבין הפגיעה) או שינויים מהתוכנית אם זה באדמה המצמיחה עץ עושה פרי במקום עץ פרי עושה פרי, או בחטא אדה"ר שיוצר שינוי מהותי במהלך ההיסטורי טבעי החל בנחש: ארור אתה מכל הבהמה... על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך. דרך האישה: בעצב תלדי בנים. וכלה באדם: ארורה האדמה בעבורך...
    על פניו נראה שעשיית חטא מכריחה שינוי במציאות הפיזית שבודאי נגזרת ממציאות רוחנית. ויתכן היה לאמר שאילו לא היו חטאים לא היה צורך במגוון או באבולוציה (מבלי להתייחס למכלול גדול יותר שיתכן ובריאת העולם בכללותה היא מהווה אבולוציה למערכת כללית יותר...).
    יתכן ועל כך כותב שלמה המלך ע"ה בקהלת: מה יתרון לאדם... דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. ומסביר זאת האריז"ל: דור הולך ודור בא. כמש"ל הדור הראשון שהלך, הוא שחוזר ובא ומתגלגל, כדי שיתוקן (ספר הליקוטים וזאת הברכה פ"ח). שעצם חזרת הדברים בוריאציות שונות נועדה לתקן את הדברים הראשונים.
    נמצא שבהתבוננות על תופעת ריבוי ומגוון מינים אנו צריכים למצוא גם שלב של התכנסות חזרה של מינים או הכחדה טביעית שמעידה על תיקונם.
    ואם פתחנו במעשה בראשית שבתחילתה של התורה מופיע: "ויכולו השמים והארץ... לעשות" (לתקן) אזי בסופה של התורה אנו פוגשים שוב את אותה עשיה את אותו התיקון: "אשר עשה משה לעיני כל ישראל"...
    נקודת מבט נוספת לביטוי למגוון היא הרחבת אפשרויות של צירופים ע"מ שתהיה אפשרות לביא לידי ביטוי הופעות נוספות. לדוגמא: צורת ההשתלשלות של הופעת משיח בן דוד דרך מקומות מורכבים שמופעים בעיקר דרך אבולוציה של מערכות אנושיות שבאות לידי ביטוי כחטא. ודרך מגוון או מרחב זה דווקא יכולה להופיע צורה מתוקנת יותר של גאולה.
    כמו כן אולי אפשר לפגוש את המגוון הזה גם במערכות רוחניות העוברות תהליך של אבולוציה מימדית לדוגמא כחלק מהתפתחות מערכות רוחניות אנו מוצאים באופן מעמד הספירות אם הוא אחד ע"ג השני או בצורת סגול (כמובא בשער ההק' דף ו ע"א) שבהסבר פשטני אפשר להסביר שכאשר יש מימד אחד בצורה שכל ספירה ע"ג השניה אז אין יכולת ביטוי למערכת אלא הופעה פרטית של כל ספירה וספירה לעומת מבנה המורכב מריבוי ממדים שעצם הריבוי יוצר תהליך של נתינה וקבלה בין הכוחות דבר היוצר התפתחות שמולידה מערכות נוספות...

    נכתב ע"י דוד זוהר

    השבמחק